דפי הנצחה

יצחק נולד בעיר היידלברג שבגרמניה בשנת 1925.

לפני ליל הבדולח יצחק עוד הספיק לחגוג את בר המצווה עם משפחתו. לאחר ליל הבדולח יצחק, אחיו מנחם ושלושת בני הדודים שלהם עברו לבית הדוד בשבדיה. הוריו ובני משפחתו שנשארו בגרמניה נספו בשואה. בשנת 1941 עלה בעליית הנוער לארץ ולמד "במקווה ישראל".

לאחר הלימודים "במקווה ישראל" גר שנה בקיבוץ שדה אליהו, ובהמשך יצא ללמודים בישיבת "קול תורה" בירושלים. אחרי הלימודים הצטרף לשלוחות בעקבות אחיו מנחם שהיה ביין מיסדי שלוחות בפרדס חנה. שם הכיר את אסתר, שם התחתנו, ושם נולד שאול בכורם.

שלומית, דוד, איתי וישי נולדו בשלוחות.

יצחק היה משמעותי בשלוחות בכל תחומי החיים.

התחיל את ענף הפרדס והקים את ענף הנוי. הנוי היה מפעל חייו. יצחק תכנן ועיצב את הנוי באומנות לרווחת קהילת שלוחות. וניהל אותו במסירות ובדבקות במטרה.

ליצחק היה חלק גם בעיצוב אורחות החיים בשלוחות, עבודה וקיום מצוות.

יצחק היה גבאי. הקים את "חברת קדישא" בשלוחות. עסק בצורכי ציבור באמונה בנאמנות ובצניעות.

היה ביין מעצבי ומתכנני קישוטי בית הכנסת.

כל שנה חיכיתי לקישוט בית הכנסת על ידי יצחק לקראת שבועות. הוא הביא את הטבע, החקלאות וריח השדה לבית הכנסת בחג מתן תורה.

הידידות ביני ובינך ארוכת שנים. ישבנו באותה שורה בבית הכנסת, שם התקרבנו אחד לשני, חסכת במילים, הקירבה התבטאה בקשר עין. הקשר שלי עימך הזכיר לי את הקשר עם אבי.

אני זוכר שבפורים בזמן הקריאה במגילת אסתר הזמנת אותי לשבת לידך ולקרוא איתך במגילה.

כל עוד עמד בך הכוח, הקפדת להתפלל במניין כל יום. שחרית, מנחה וערבית.

כשכבר לא יכולת ללכת בעצמך זכיתי לקחת אותך לבית הכנסת בערבי שבת וחג.

בדרך לבית הכנסת התבוננת בסקרנות ובהתלהבות על הוורדים ששתלת, על הדשאים שטיפחת, על העצים והשיחים שנטעת. הלכנו על המדרכות שבנית.

זכית לזוגיות מופלאה עם אסתר וכשכבר לא יכולת לדבר עיניך אמרו תודה לאסתר היקרה.

היית איש משפחה מסור. היית איש אשכולות, אהבת מאוד לקרוא.

בגיל מאוחר למדת בפקולטה לחקלאות ברחובות, שילבת עבודה ולימודים בדרך מעוררת השראה.

בפורים אהבת להתחפש. בשבתות וימי שני וחמישי קראת בתורה.

תמונה שלא משה מזיכרוני: אני רואה אותך בתפילת שחרית מסתכל במראה עגולה קטנה שהתפילין של ראש יהיו במדויק במקום.

בשבת פרשת "תולדות" חגגת יום ההולדת ה - 95 עם בני משפחתך.

השבת באתי לבקר אותך ואת אסתר. לברך אותכם בשבת שלום ומבורך.

נגעתי לך בכתף, נשמת בכבדות, נפרדתי ממך לשלום.

יצחק יקר, היית איש של חסד ואמת, טיפחת כל פינה בשלוחות במסירות.

היית איש משפחה אוהב.

משפחה יקרה, אסתר יקרה, ילדים, נכדים ונכדות, נינים ונינות מחבקים ומנחמים אותכם.

"מי-האיש, החפץ חיים; אוהב ימים, לראות טוב.
יד נצור לשונך מרע; ושפתיך, מדבר מרמה.
טו סור מרע, ועשה-טוב; בקש שלום ורודפהו."