דפי הנצחה

אלה תולדות מוני:

מוני נולד בברלין, בנובמבר 1927
בברית ניתן לו השם מיכאל, על שם סבו. באותו אירוע נכח קרוב משפחה בשם מוני, ואחד האורחים אמר: “התינוק ממש דומה למוני!” - ומאז דבק בו השם מוני.
בית משפחתו היה בית מפגש לציונים.
מוני התייתם מאביו בגיל שבע, והיו לו שני אחים בוגרים - מנחם ובנימין, אותם העריץ.

ב-1 בינואר 1938 עלה עם אמו ציפורה, שאהב מאוד, לארץ ישראל באונייה גליליאה דרך טרייסט שבאיטליה.
הם גרו בפרדס חנה, במחנה הראשון של קיבוץ בארות יצחק - “רמת השומרון”.מוני למד בבית הספר העממי בפרדס חנה, ולאחר ארבע שנים המשיך לבית הספר החקלאי מקווה ישראל,
שם עבר קורס מ"כ של ההגנה בשנת 1944
לאחר סיום לימודיו, בשנת 1945, הצטרף לגרעין ההכשרה של שלוחות, ושם הכיר את חיה היקרה.
מוני וחיה נישאו בפרדס חנה, ובנו את ביתם בקיבוץ שלוחות.

מוני היה איש עבודה, אך גם איש רוח ותרבות - שימש מרכז סניף בני עקיבא בפרדס חנה, וביים הצגת חנוכה שאליה הוזמנו כל תושבי פרדס חנה וזכתה לתשואות הקהל.
בשנת 1948, שלושים חלוצים, ובתוכם מוני, עלו להתיישבות הקבע בעמק בית שאן, והקימו את קיבוץ שלוחות באתר אסרפיה.
הם גרו באוהלים, בנו תעלות קשר, סיקלו אבנים וחפרו תעלות מים להכשרת אדמות שלוחות לגידולים חקלאיים.

מוני - עם ידי הזהב וראשו הממציא, ניהל את מסגריית שלוחות.
הוא פיתח ובנה כלים לחקלאות ולענפי השירות, היה שותף בתכנון מערכת המים בקיבוץ ובהקמת מערכת הקיטור המפוארת.
בנוסף לעבודתו היה פעיל בקהילה - שימש מזכיר פנים, ריכז את ועדת החינוך, ביים, כתב ושיחק באירועים תרבותיים.
מוני - החלוץ, הלוחם, איש העבודה - היה בראש ובראשונה איש משפחה אוהב, תומך ומסור.
מוני וחיה גידלו באהבה ובמסירות את חמשת ילדיהם לחיים של אמונה ועשיית טוב, והיו גאים בהם מאוד.

הם זכו להיות סבא וסבתא פעילים, לחבוק נינים ונינות, ולחיות חיי משפחה מלאים ואוהבים.
בכאב נשאו את לכתה של ציפי בתם, שנפטרה ממחלת לב בגיל 12, ואת פטירת בנם יהודה ממחלה.
אך למרות הכאב המשיכו לחיות בשמחה ובהכרת תודה על כל הטוב שבחייהם.
תמיד ריגש אותי לראות את ילדיהם ונכדיהם שבאו לבקר אותם, ואת האהבה והקִרבה שביניהם.
מוני ז"ל וחיה, תבדל לחיים ארוכים, זכו לילדים שדאגו להם מכל הלב, כשהתחלפו התפקידים.