דפי הנצחה

אתר הנצחה לתושבי הישוב .

יהי זיכרם ברוך...''

דף הנצחה להופמן חיים ז"ל
(29/10/1932 - 06/07/2019) ( כט תשרי תר"צ - ג תמוז תשע"ט )

חיים-ראובן, בן אליהו-יעקב ודבורה, נולד בכ''ט בתשרי תרצ''ג בהרטפורד קונקטיקט בארצות הברית.

משפחה מורחבת, גדולה ומגובשת. סב אחד היה סנדלר ולסב השני הייתה מסעדה. המון בני דודים.

לחיים היה זיכרון ילדות שחזר על עצמו, דרכו הוא תיאר כיצד היו בני הדודים משחקים פינג פונג על

שולחנות המסעדה.

בשנת 1954 נישא חיים ללאה ונולדו להם ארבעה ילדים: ג'ודי, לארי, סטיבן ואילנה.

חיים סיים תואר ראשון ושני באוניברסיטת ייל במקצוע הנדסה אזרחית, ושירת כקצין בצי הצבאי של

ארצות הברית באגף המהנדסים.

היה פעיל מאד בקהילת בית הכנסת ותרם רבות בגיוס כספים לטובת מדינת ישראל.

בשנת 1972 עלתה משפחת הופמן לארץ ממניעים ציוניים, ושוכנה במרכז קליטה במבשרת ציון.

משם, קבעו את מושבם בשכונת רמת אשכול בירושלים. חיים עבד כמהנדס אזרחי בעיריית ירושלים.

בשנת 1979 בעקבות הבת ג'ודי שנישאה לאריה ובנו את ביתם בקיבוץ שלוחות, גמלה החלטה בלבם

של חיים ולאה להעתיק את ביתם ולעבור לחיות פה.

חיים היה אחראי על דוד הקיטור. הביפר שהיה צמוד אליו, אותת לו להתייצב לא פעם בשעות לא

שגרתיות בשל תקלה. חיים כמו חיים, מילא את תפקידו נאמנה. חיים היה איש של דיוק, רשימות

מסודרות, לוחות זמנים - הכל מאורגן ומתואם.

בשנת 1983 , הגיעה לשלוחות משפחת ניקי ז"ל ורענן וייס לבדוק אפשרות קליטה בארץ בכלל

ובשלוחות בפרט.

הם אומצו לחיק משפחת הופמן. לימים, הם הודו, שמה שהשאיר אותם בשלוחות היה האימוץ החם,

והכנסת האורחים המופלאה של חיים ולאה. ואכן, מאז, חיים ורענן נקשרו זה לזה.

חיים מאד אהב לצפות במשחקי בייסבול ופוטבול. יחד עם סבא לואי גלסר ז''ל ועם רענן ייבדל לחיים

היו יושבים מול המרקע, אוכלים שוקולד ופופקורן ומתבלים את הבילוי בצוותא בהרבה הומור.

הילדים בגרו, הקימו משפחות, נולדו נכדים ונינים, החיים היו יכולים להיות מושלמים, באמת, אלמלא

פטירתה של לאה לפני כארבע עשרה שנים.

חיים התמודד עם הגעגועים לרעיה האהובה בשקט ובצניעות שאפיינו אותו כל חייו, נזהר שלא להכביד

חלילה. חיים היה בעל, אבא, מחותן, סבא וסבא רבא, איש משפחה לדוגמה ומופת.

במשך שנים, הקפיד לשחות כל בוקר בבריכה בניר דוד, בתקופה האחרונה ליווה אותו מנחם סטולפנר.

לאחרונה, חלה הידרדרות במצבו הבריאותי של חיים והוא נעזר באבי (מבטאים עם ב' מודגשת) שאין

מילים לתאר את הטיפול לו זכה תחת ידיו. הילדים, ליוו אותו כל העת באהבה, באחריות ובמסירות אין

קץ.

אנחנו נפרדים היום, מחבר צנוע, עניו, מאיר פנים וישר דרך. אדם, שהילת פיוס ושלום הלכה עמו

לכל אשר פנה.